שלושה מתוך עשרה אנשים חווים צרבת מדי פעם, אך כשהתסמינים קבועים, המצב נקרא מחלת חומצה ריפלוקס.

מחלה זו היא גירוי כרוני של דופן הוושט באמצעות חומצת הקיבה. במקרים רבים, התסמינים מטרידים, אך ההשלכות עשויות להיות חמורות ולהגביר את הסבירות לסרטן הוושט.

כדי לקבוע בוודאות אם מדובר בצרבת או במחלת ריפלוקס, יש להתייעץ עם הרופא, ומומלץ שלא לנסות לאבחן לבד את הצרבת או לטפל בה ללא הנחיות רפואיות. תסמינים נפוצים כגון כאבים בחזה עשויים להיגרם כתוצאה מבעיה בריאותית חמורה יותר.

בדיקה גופנית

הרופא מתחיל בבדיקה גופנית, ושואל גם מספר שאלות לגבי התסמינים וההיסטוריה הרפואית. השלב הבא עשוי להיות ניהול יומן מזול, בו נרשמים המזונות שנאכלים, הופעת התסמינים ושיתוף הממצאים עם הרופא.

אם הרופא סבור שמדובר בצרבת, הוא מתחיל את הטיפול. אם הטיפול אינו עובד, או בנוכחות תסמינים אחרים, הוא עשוי לבצע מספר בדיקות על מנת להבין מה גורם לבעיות.

בדיקת חומצה אמבולטורית

בדיקה זו מודדת את כמות החומצה הנמצאת בבטן למעלה מיממה. הרופא מעביר צינור ארוך, דק וגמיש שנקרא צנתר, דרך האף עד הוושט. לצנתר ניתן לחבר מכשיר קטן העוקב אחר כמות החומצה החודרת לוושט או לגרון מהבטן.

הרופא יכול אף לחבר לדופן הוושט מכשיר קטן שנראה כמו כמוסה, המודד את כמות החומצה ושולח אותות למכשיר הקטן אותו עונד המטופל, הממוקם בוושט, ועובר דרך הצואה כעבור יומיים.

צילומי רנטגן – המטופל בולע נוזל גיר הנקרא בריום, המציף את החלק הפנימי של הגרון, הבטן והמעיים העליונים. הבריום מקל על הרופא להתבונן על כל הבעיות באיברים אלו במהלך צילום רנטגן. המטופל עשוי להרגיש נפוח או לסבול ממעט בעיות בטן לאחר הטיפול.

אנדוסקופיה – הרופא מעביר צינור דק וארוך בעל מצלמה זעירה, המצלם את מערכת העיכול, כדי לאתר נזקים. הצינור מועבר דרך האף עד הוושט, ומשמש אף לנטילת ביופסיה אם הרופא מעוניין להוציא מדגם קטן של רקמות לבדיקה.

מנומטרי – הרופא מעביר צינור ארוך ודק לוושט כדי למדוד את תנועת הוושט וכיצד עוברת החומצה כלפי מעלה. בדיקה זו נקראת אף בדיקת תנועתיות וושט.

אבחון עודף חומצה

אם התסמינים מעידים על מחלת חומצה ריפלוקס, או צרבת כרונית, ללא סיבוכים בעייתיים, הרופא יכול לאבחן בקלות יחסית את המצב.

לחלק מהאנשים, שאצלם התסמינים אינם מגיבים לטיפול, או שהם חווים תסמינים אחרים, כגון ירידה במשקל, קשיי בליעה, אנמיה או צואה שחורה, יתכן שיהיה צורך בכל אחת מהבדיקות הבאות:

אבחון ריפלוקס חומצי עם ניטור pH

בדיקה זו משתמשת בצג pH להקלטת חומציות הוושט למשך יממה. בגרסה אחת של הבדיקה, צינור קטן עם חיישן pH מועבר דרך האף לוושט התחתונה. הצינור נותר מחובר למשך יממה, כשהחלק החיצוני מודבק לאף בצד הפנים. הוא מחובר למכשיר הקלטה קטן אותו ניתן להרכיב על הגוף.

במהלך בדיקה זו, ניתן לנהל יומן המתעד את האכילה והשתייה, וללחץ גם על כפתור הנמצא על מכשיר ההקלטה, המציין את המועדים בהם מופיעים תסמיני החומצה. מידע מפורט זה מאפשר לרופא לנתח ולפרש את תוצאות הבדיקה.

בדיקה מתקדמת

גרסה חדשה יותר ואלחוטית לבדיקה זו נמצאת כיום בשימוש. בגרסה זו, חיישן pH קטן מודבק לוושט התחתונה באמצעות משאבה. הקפסולה הקטנה מסוגלת לתקשר באופן אלחוטי עם מכשיר הקלטה מחוץ לגוף, למשך יומיים. בסופו של דבר הקפסולה נופלת ועוברת בשאריות מערכת העיכול.

מטופלים רבים מצאו שהגרסה האלחוטית נעימה הרבה יותר מאשר הגרסה המסורתית, אך שתי השיטות מניבות מידע זהה.