צרבת תכופה המתרחשת למעלה מפעמיים בשבוע, מגיבה היטב לתרופות מרשם אותן נוטלים מדי יום.

הרופא עשוי להציע נוגדי חומצה עבור צרבת מזדמנת. לעיתים, תרופות חזקות יותר כגון חוסמי H2 ומעכבי משאבת פרוטון, עשויות להיות נחוצות, במיוחד עבור תסמינים מתמשכים. לעיתים רחוקות, מומלץ ניתוח למניעת צרבת וריפלוקס. המטרה העיקרית של הטיפול היא לזהות את הגורם לצרבת, כך שניתן יהיה למנוע אותו בעתיד.

נוגדי חומצה ללא מרשם משמשים לנטרול חומצת הקיבה. אם הם אינם משפרים את התסמינים, הרופא עשוי להמליץ על תרופות חזקות יותר. מאמר זה סוקר את תרופות המרשם הנפוצות עבור צרבת חמורה או צרבת כרונית.

היסטמין H2 וחוסמי צרבת

תרופות מרשם אלו עובדות היטב להקלת צרבת, אך אינן מתאימות לטיפול בדלקת המתרחשת בדרכי הוושט.

היסטמינים מגרים ייצור חומצה, במיוחד לאחר הארוחות, כך שמומלץ לקחת אותם חצי שעה לפני הארוחה. ניתן אף לקחת אותם לפני השינה על מנת לדכא את ייצור החומצה. דוגמאות להיסטמין H2 הן ניזטידין; פמוטידין; וזנטק.תופעות הלוואי עשויות לכול כאבי ראש, כאבי בטן, שלשולים, בחילות, גזים, כאבי גרון, נזלת וסחרחורות.

מעכבי משאבת פרוטון (PPI) לצרבת וריפלוקס

בהתאם למקור הצרבת, ואם התסמינים נמשכים, הרופא עשוי לרשום תרופות יעילות יותר לחסימת ייצור חומצה, המתאימות לשימוש לטווח הארוך. יש לקחת אותן שעה לפני הארוחות, והן כוללות בין היתר דקסילנט, אומפרזול ופנטופראזול. חלק מתרופות אלו זמינות ללא מרשם.

רוב הרופאים אינם מאמינים שתרופה אחת יעילה יותר באופן משמעותי מתרופות אחרות להתמודדות עם צרבת. תרופות אלו טובות אף להגנה על הוושט מפני חומצה, כך שניתן לרפא דלקת וושט. תופעות הלוואי עשויות לכלול כאבי ראש, שלשולים, כאבי בטן, נפיחות, עצירות, בחילות וגזים.

תרופות לגירוי שרירי מערכת העיכול

תרופות אלו עשויות לסייע במניעת היווצרות חומצות בבטן למשך זמן רב מדי. הן מחזקות את הסוגר התחתון של הוושט, ובכך מפחיתות את הריפלוקט העובר לוושט. רגלאן היא אחת התרופות המשמשת מדי פעם לטיפול בצרבת הקשורה לריפלוקס. תופעות הלוואי שלה עשויות להיות חמורות ולכלול נמנום, עייפות, שלשולים, חוסר מנוחה ובעיות תנועה.

תרופה נוספת, פרופולסיד, הוסרה מהשוק בשנת 2000, בשל הקשר לבעיות לב חמורות בקרב חלק מהאנשים.

ניתוח – כשכל התרופות במרשם או ללא מרשם נכשלות, ניתוח עשוי להידרש כדי לתקן את סוגר הוושט התחתון. ניתוח זה עשוי להתבצע כיום באמצעות הליכים זעיר פולשניים, עם תקופת אשפוז והתאוששות קצרה.