כיב בוושט הוא פצע או ארוזיה בדופן הוושט, הצינור המחבר בין הלוע לקיבה. מבחינה פתולוגית, מדובר בנזק לרירית הוושט החודר מבעד לשכבת התת-רירית, היוצר כיב עמוק ברקמה. בניגוד לדלקת שטחית, כיב בוושט מאופיין באובדן רקמה משמעותי ועלול להוביל לסיבוכים חמורים אם אינו מטופל כראוי. התהליך הפתולוגי מתחיל לרוב כתוצאה מחשיפה ממושכת של רירית הוושט לחומצת קיבה או גורמים מזיקים אחרים, המובילים להרס הדרגתי של שכבות הרקמה. האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקת אנדוסקופיה המאפשרת צפייה ישירה בכיב ולקיחת ביופסיה במידת הצורך.
כיב בוושט מתבטא במגוון תסמינים שחשוב להכיר ולזהות. הסימן הבולט ביותר הוא כאב שורף בחזה, המופיע לעיתים קרובות לאחר ארוחות או בשכיבה. רבים מהמטופלים מתארים תחושת צריבה עזה מאחורי עצם החזה, המלווה בקושי או כאב בזמן בליעה. תסמינים נוספים כוללים צרבת כרונית, הקאות חוזרות ולעיתים דימום המתבטא בהקאת דם או צואה שחורה. חלק מהמטופלים עלולים לחוות ירידה במשקל בשל הימנעות מאכילה והפרעה בתזונה. במקרים מסוימים עלולים להופיע שיעול כרוני או צרידות כתוצאה מגירוי מתמשך של הוושט. חשוב במיוחד לשים לב לסימנים מדאיגים כמו דימום, קושי משמעותי בבליעה או ירידה פתאומית במשקל, המחייבים פנייה מיידית לרופא.
אבחון כיב בוושט מתבצע באמצעות מספר בדיקות רפואיות, כאשר הבדיקה המרכזית והמדויקת ביותר היא גסטרוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר צינור גמיש דרך הפה אל הוושט, המצויד במצלמה זעירה המאפשרת לרופא לראות את רירית הוושט באופן ישיר ולזהות כיבים, דלקות או שינויים פתולוגיים אחרים. במהלך הגסטרוסקופיה ניתן גם לקחת ביופסיה מהאזור הנגוע לצורך בדיקה מיקרוסקופית. בדיקות דם עשויות להתבצע כדי לשלול זיהום על ידי חיידק ה-H. pylori או לבדוק סמנים דלקתיים. במקרים מסוימים, רופא עשוי להמליץ על בדיקת בליעת בריום – בדיקת רנטגן מיוחדת המדגימה את מבנה הוושט, או על בדיקת pH ממושכת לניטור רמות החומציות בוושט. שילוב הבדיקות מאפשר אבחון מדויק ובחירת הטיפול המתאים ביותר.
מניעת כיב בוושט מתחילה בשינויים פשוטים אך משמעותיים באורח החיים. מומלץ להימנע מארוחות גדולות, במיוחד בשעות הערב, ולהקפיד על משקל גוף תקין. חשוב להימנע משכיבה מיד לאחר הארוחה ולהרים את מראשות המיטה בכ-15 סנטימטרים. הפחתת צריכת קפאין, אלכוהול ומאכלים חריפים או חומציים יכולה לסייע משמעותית. הימנעות מעישון חיונית, שכן עישון מגביר את ייצור החומצה בקיבה ומחליש את שריר הסוגר התחתון של הוושט. פעילות גופנית מתונה, הימנעות מבגדים הדוקים באזור הבטן, והקפדה על אכילה איטית ולעיסה טובה של המזון מהווים גם הם חלק חשוב בתוכנית המניעה. שמירה על שגרת שינה סדירה ותזונה מאוזנת תורמת אף היא להפחתת הסיכון להתפתחות כיבים חוזרים בוושט.
כיב בוושט הינו מצב רפואי הדורש תשומת לב והתייחסות מקצועית. בעוד שחלק מהמקרים ניתנים לטיפול באמצעות שינויי אורח חיים ותרופות, ישנם מצבים המחייבים פנייה מיידית לרופא. יש לפנות לטיפול רפואי דחוף במקרה של דימום, קושי משמעותי בבליעה, ירידה פתאומית במשקל, או כאבים חזקים בחזה שאינם מגיבים לטיפול. תסמינים כמו צרבת מתמשכת שאינה מגיבה לטיפול ביתי, או החמרה בתסמינים למרות הטיפול המומלץ, מחייבים גם הם בדיקה רפואית. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע סיבוכים ולשפר משמעותית את איכות החיים של המטופל.
יובל זיו, מומחית מובילה בטיפול בצרבת, עם ניסיון של שנים בתחום ושירות מותאם אישית לכל מטופל.
